בעולם שבו עסקאות מתנהלות בין יבשות ושותפויות עסקיות נרקמות מעבר לאוקיינוסים, היכולת לדעת עם מי בדיוק אתה עושה עסקים הפכה לאחד הנכסים הקריטיים ביותר לכל ארגון. חברות רבות גילו – לרוב ביוקר – שמה שלא ידעו עלה להן הרבה יותר ממה שידעו. כאן נכנסות לתמונה חברות המודיעין העסקי, ובפרט מספר חברות ישראליות שהפכו בשנים האחרונות לשמות מוכרים בזירה הבינלאומית.
מהחדר לשדה: מה זה בכלל מודיעין תאגידי?
חקירות תאגידיות הן תחום רחב שכולל כמה סוגים שונים של עבודה. בקצה אחד יש בדיקות נאותות – כלומר, בדיקה מקדימה של צד שלישי לפני חתימה על עסקה. בקצה השני יש חקירות מעמיקות שנפתחות כשכבר קיים חשד להונאה, גניבה, שחיתות פנים-ארגונית או הברחת נכסים. ביניהם יש עולם שלם של ניטור מתמשך, ניתוח סיכונים ואיסוף מידע שמטרתו אחת – לספק לארגונים את הנתונים שיאפשרו להם לקבל החלטות מבוססות.
ישראל, שפיתחה לאורך עשורים יכולות מודיעין ברמה גבוהה מאוד, היא גם מי שייצאה את התרבות הזו לעולם האזרחי. חלק גדול מהחברות המובילות בתחום הוקמו על ידי אנשים שהגיעו מיחידות מודיעין ומחקירות, ומביאים עמם שיטות עבודה, חשיבה אנליטית ויכולת ניהול מידע שלא נלמדת בשום אוניברסיטה.
סלברייט: הראיות הדיגיטליות כשפה אחידה
אחד האתגרים הגדולים בחקירות תאגידיות של ימינו הוא הנפח האדיר של מידע דיגיטלי שנוצר בכל פעולה עסקית. הודעות טקסט, מיילים, שיחות מוצפנות, גיבויי ענן – כל אלה הפכו לשדה קרב של ממש כשמנסים לבסס או להפריך טענות בהליכים משפטיים ועסקיים.
חברת סלברייט, שמטהּ בפתח תקווה, פיתחה את אחת הפלטפורמות המובילות בעולם לחילוץ, ניתוח ושימור ראיות דיגיטליות. הכלים שלה מאפשרים גישה למידע ממכשירים סלולריים, מחשבים ומקורות ענן, והפכו לסטנדרט בשימוש גורמי אכיפת חוק וחוקרים פרטיים ברחבי העולם. סלברייט אף השיגה נכון לשנת 2017 נתח של כ-45 אחוזים מהשוק העולמי בתחום הפורנזיקה הדיגיטלית – נתון שמשקף עד כמה מוצריה הפכו לכלי עבודה יום-יומי עבור אנשי מקצוע בתחום.
בפועל, כשעורך דין צריך להוכיח שמנכ"ל גנב כסף מהחברה דרך עסקאות מוסוות, או כשרגולטור בוחן אם דירקטוריון של בנק ידע על פעילות לא תקינה – הכלים של סלברייט הם לרוב אלה שיוצאים מהמגירה קודם.
אינטסייטס: מה שמסתתר ברשת האפלה
לא כל האיומים על ארגון מגיעים מתוכו. שוק שלם של מידע גנוב, פרטי לקוחות, נתוני עובדים וסודות מסחריים נסחר ברחבי הרשת האפלה, ולרוב הארגון הנפגע הוא האחרון לדעת שמשהו ממנו דלף.
חברת אינטסייטס, שנוסדה בשנת 2015 על ידי שלושה יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל, בנתה פלטפורמה שניטרת את הרשת האפלה ומזהה איומים רלוונטיים בזמן אמת. המערכת לא רק מצלמת את המצב – היא גם מפעילה הגנות אוטומטיות עוד לפני שהאיום מתממש. בשנת 2021 נרכשה החברה על ידי חברת ראפיד7 האמריקאית בעסקה שהוכיחה עד כמה הטכנולוגיה שלה רצויה בשוק הגלובלי. עד לרכישה שירתה אינטסייטס יותר מ-350 לקוחות ברחבי העולם, ביניהם תאגידים גדולים בתחומים שונים.
מה שמייחד את הגישה של אינטסייטס הוא השילוב בין אוטומציה לבין אנליסטים אנושיים שמבקרים את הממצאים. המערכת מוצאת, האדם מפרש. בחקירות תאגידיות, ההקשר הוא לרוב מה שמבדיל בין מידע חסר ערך למידע שמשנה תוצאה של תיק משפטי.
בלאק קיוב: כשהמודיעין הופך לכלי משפטי
בלאק קיוב, שנוסדה בשנת 2010 על ידי דן זורלא וד"ר אבי ינוס – שניהם יוצאי מודיעין צבאי – נמצאת בצד אחר של הסקלה. בעוד חברות אחרות מתמחות בכלים דיגיטליים ובניטור מרחוק, בלאק קיוב עובדת בשיטות שמשלבות חקירה אנושית מעמיקה עם ניתוח מידע מתקדם. החברה, שמעסיקה למעלה מ-150 אנשי מקצוע ופועלת ביותר מ-75 מדינות, התמחתה בניהול תיקים מורכבים שבהם הראיות לא יושבות על שרת כלשהו אלא מפוזרות בין אנשים, ארגונים ומדינות שונות.
העבודה שלה כוללת איתור נכסים מוסתרים, חשיפת פעולות הונאה בעסקאות בינלאומיות, ואיסוף ראיות לשימוש בהליכים משפטיים. החברה פועלת ממשרדים בתל אביב, לונדון, מדריד וסינגפור, ומטפלת בשלב זה ביותר מ-540 תיקים שהסתיימו ברחבי העולם. בין הנתונים שחברה כמו בלאק קיוב מציגה כהישגים: שחזור של מעל 5.3 מיליארד דולר בנכסים שנגנבו, ופסיקות בגובה של 14.7 מיליארד דולר בתיקים שבהם סייעה.
מה שמעניין בבלאק קיוב הוא המודל העסקי עצמו: לא מדובר בחברה שמוכרת רישיון תוכנה, אלא בצוות שנכנס לתיק ספציפי ועובד אותו מהתחלה ועד הסוף. זה הופך כל פרויקט לייחודי ומחייב שילוב של מומחיות משפטית, יכולת שטח ועומק אנליטי. כשחברות גדולות מחפשות מישהו שיעזור להן להוכיח שמנהל בכיר גנב מהן, או שיאתר נכסים שהועברו לחשבונות סמויים במדינות זרות – זה הכיוון שרבות מהן פונות אליו.
ישראל כמובילה עולמית בתחום
שלוש החברות שתוארו כאן שונות זו מזו מאוד מבחינת המוצר, שיטת העבודה וקהל הלקוחות. ובכל זאת יש משהו שמחבר ביניהן: כולן נבנו על יסודות של חשיבה מודיעינית שמגיעה מתרבות ארגונית שראתה מידע כמשאב עיקרי – לא רק כנתון טכני. זה לא מקרי שישראל הפכה לשם דבר בתחום. כשמשלבים ניסיון צבאי אמיתי בניהול מידע רגיש עם רוח יזמית ואוריינטציה גלובלית, מקבלים חברות שיודעות לשאול את השאלות הנכונות ולמצוא את התשובות במקומות שאחרים לא מחפשים.
בשוק שבו האמת שווה מיליארדים, ישראל הפכה לאחת היצואניות הגדולות שלה.