אחד המיתוסים המקובעים ביותר בתעשיית המודיעין העסקי הישראלית גורס כי שירות ביחידה מודיעינית מובחרת הוא כרטיס כניסה כמעט אוטומטי לתחום. האמת מורכבת יותר. נכון, רקע בקהילת המודיעין הצבאי מעניק בסיס משמעותי, הבנה של איסוף מידע, ניתוח דפוסים, עבודה תחת לחץ ושיקול דעת מבצעי. אבל כדי להפוך למקצוען אמיתי בחברת מודיעין עסקי, נדרשים כישורים נוספים שרבים מהם נרכשים דווקא מחוץ למסגרת הצבאית, בתארים אקדמיים, בניסיון בעולם העסקי, או בהתפתחות מקצועית מתמשכת.
שוק העבודה בתחום השתנה באופן דרמטי בעשור האחרון. הטכנולוגיה התפתחה במהירות, הלקוחות הפכו תובעניים יותר, המסגרת המשפטית הולכת ומחמירה, והתחרות הגלובלית דורשת רמת מקצועיות שלפני עשר שנים לא הייתה קיימת. המעסיקים הגדולים מחפשים כיום שילוב של מיומנויות שלא תמיד קיים בקרב יוצאי המודיעין בלבד, והדרישות השתכללו עד שההבדל בין מועמד טוב למצוין נמדד בפרטים הקטנים של מערך הכישורים.
כישורים טכניים והנדסיים
אם פעם תעשיית המודיעין העסקי הייתה בעיקר עיסוק של אנשי שטח, היום חלק ניכר מהעבודה נעשה מול מחשב. חוקר מודיעין עסקי נדרש לדעת לעבוד עם מסדי נתונים, להכיר מערכות ניהול ראיות דיגיטליות, ולהבין עקרונות של פורנזיקה ממוחשבת ברמה שתאפשר לו לפחות להעריך את איכות התוצר שהגיע ממחלקה טכנית.
חברת סלברייט, שנוסדה בשנת 1999 בפתח תקווה על ידי אבי יבלונקה, ירון ברץ ויובל אפללו, הפכה עם השנים לחברה ציבורית הנסחרת בבורסת נאסד"ק תחת הסמל CLBT. המוצר המוביל שלה, מכשיר ה-UFED שהושק בשנת 2007, מאפשר חילוץ מידע דיגיטלי מטלפונים וממחשבים, ומשמש רשויות אכיפת חוק במעל 140 מדינות. העובדים בחברה מגיעים מרקעים מגוונים, כולל יוצאי יחידה 8200 ויחידות מודיעין אחרות, אבל הרקע הצבאי לבדו אינו מספיק. הנדסאים, מפתחי תוכנה, מומחי אבטחת מידע ואנליסטים אקדמיים הם חלק בלתי נפרד מהצוות, ומבלעדיהם החברה לא הייתה מגיעה למעמדה הנוכחי בתחום הפורנזיקה הדיגיטלית העולמית.
מחקר מקורות גלויים ויכולות דיגיטליות
אחד התחומים הצומחים ביותר בתעשייה הוא חקר מקורות גלויים ברשת, המשלב מחקר שיטתי של תוכן פומבי עם כלים טכנולוגיים לניתוח כמויות גדולות של מידע. חוקר טוב בתחום הזה צריך לדעת לחפש ברשתות החברתיות, להכיר פורומים בשפות זרות, להבין איך פועלים שווקים אפלים, ולהיות מסוגל לזהות מידע אמיתי בין ים של רעש ומידע כוזב.
חברת אינטסייטס, שנוסדה בישראל בשנת 2015 על ידי גיא ניזן, אלון ארבץ וגל בן דוד, שלושתם יוצאי יחידות עילית במודיעין הצבאי, בנתה פלטפורמה שמנטרת את הרשת האפלה באופן רציף ומזהה איומי סייבר לפני שהם יוצאים לפועל. בחודש יולי 2021 נרכשה החברה על ידי חברת רפיד7 האמריקאית בסכום של כ-335 מיליון דולר, והפכה למרכז המחקר והפיתוח של רפיד7 בישראל. הלקוחות שלה כוללים את פורד, נוברטיס, פורבס ועוד שמות מהשורה הראשונה. הסוד מאחורי הצלחתה לא היה רק הרקע הצבאי של המייסדים, אלא היכולת לשלב את המיומנויות המבצעיות עם הבנה עמוקה של עולם הסייבר האזרחי, פיתוח פלטפורמה מוצרית מתקדמת ובניית מודל עסקי שעובד בקנה מידה גלובלי.
עבודה מול אנשים והבנה בינאישית
דווקא בתחום שרבים חושבים עליו כעל עיסוק טכני, היכולת הבינאישית היא לעיתים הכישור המכריע. חוקר טוב צריך לדעת לדובב אנשים, לקרוא שפת גוף, לזהות מתי מישהו מסתיר משהו ומתי סתם לא זוכר. הוא צריך לבנות אמון עם מקורות, לשלוט במגוון דיאלקטים של תקשורת בינאישית ולהבין בני אדם ברמה פסיכולוגית עמוקה. מיומנויות אלה לא נלמדות בקורס קצין, הן מתפתחות עם הזמן, עם התנסות ועם עבודה מתמשכת מול קהלים מגוונים.
חברת אי אם איי חקירות ומודיעין עסקי, שהוקמה על ידי יוצאי יחידה 8200 ומערכת הביטחון עם וותק של מעל 30 שנה בקהילת המודיעין הישראלית, מפעילה מערך איסוף הכולל מספר דסקים מקצועיים: דסק כלכלי, טכנולוגי, מעקבים, חקירות מחשב ועוד. הדסק הכלכלי עוסק בבדיקות רקע ובדיקות נאותות, איתור כספים ונכסים ואיתור בעלי חוב. בכל אחד מהדסקים הללו, המיומנות הטכנית חיונית אבל לא מספיקה. חוקר שלא יודע לגשת לאדם, להוציא ממנו מידע מבלי להפעיל לחץ בלתי חוקי, ולכתוב דוח שיחזיק בבית משפט, פשוט לא יצליח בתפקיד בטווח הארוך.
רקע אקדמי והבנה משפטית
המיתוס שלפיו תעודת שחרור מיחידה מודיעינית שווה ערך לתואר אקדמי בתחום, כבר מזמן אינו תקף. חברות המודיעין העסקי המובילות בישראל מחפשות היום מועמדים שמשלבים רקע מבצעי עם הכשרה אקדמית מסודרת. תארים במשפטים, בכלכלה, במנהל עסקים, בפסיכולוגיה או במדעי המחשב הם לא מותרות, הם כלי עבודה יומיומיים. החשיבות של הרקע המשפטי עולה במיוחד בחברות שעוסקות בליטיגציה, שבהן עובד שמבין את ההבדל בין ראיה קבילה לראיה שלא תתקבל בבית משפט, הוא בעל יתרון משמעותי על פני מי שמבין רק את הצד המבצעי.
שליטה בשפות וידע בין-תרבותי
מודיעין עסקי הוא תחום גלובלי מטבעו. רוב העסקאות הגדולות חוצות גבולות, ורוב הלקוחות הרציניים מחזיקים פעילות במספר מדינות. עובד שיודע רק עברית ואנגלית מוגבל משמעותית. שפות כמו ערבית, רוסית, ספרדית, צרפתית וסינית הופכות ליתרון תחרותי אמיתי, במיוחד כאשר הן מלוות בהיכרות אמיתית עם התרבות המקומית ולא רק ביכולת תרגום מילולית.
בלאק קיוב, שהוקמה בשנת 2010 על ידי דן זורלא וד"ר אבי ינוס, שני קצינים לשעבר באגף המודיעין של צה"ל שנפגשו בלימודי תואר ראשון בטכניון, בנתה מודל שכולו מבוסס על היכולת הבינלאומית הזו. לחברה משרדים בתל אביב, בלונדון ובמדריד, והיא מעסיקה מעל מאה אנשי מודיעין הדוברים עשרות שפות. הגיוון הלשוני והתרבותי הוא שמאפשר לחברה לנהל חקירות מקבילות במדינות שונות, עם הבנה מלאה של ההקשרים המשפטיים והתרבותיים המקומיים.
במסגרת עבודתה, בלאק קיוב סייעה לבנק הפועלים בחקירת נכסי משפחת זיסר שהובילה להסדר פשרה של 95 מיליון שקלים, וסיפקה ראיות במקרה מחצבות כפר גלעדי נגד אבן קיסר שהסתיים בינואר 2017 בפסיקה של מעל 50 מיליון שקלים לטובת הלקוח. הדירקטוריון המייעץ של החברה כולל את ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, האלוף במיל' גיורא איילנד ומפכ"ל המשטרה לשעבר יוחנן דנינו. אבל מאחורי השמות המפורסמים עומד צוות של חוקרים ואנליסטים שמחזיקים בשילוב נדיר של כישורים: רקע בקהילת המודיעין, תארים אקדמיים במשפטים, בכלכלה או במנהל עסקים, שפות זרות וניסיון בעבודה עם לקוחות בינלאומיים מהפרופיל הגבוה ביותר.
שורה תחתונה
הטעות הנפוצה של מועמדים המחפשים עבודה בתחום המודיעין העסקי היא לחשוב שהרקע הצבאי שלהם יספיק. הוא בהחלט נקודת פתיחה טובה, אבל זו רק נקודת פתיחה. הדרישות המקצועיות בחברות כמו סלברייט, אינטסייטס, אי אם איי ובלאק קיוב כוללות חשיבה אנליטית מחוץ לקופסה, שליטה בכלים טכנולוגיים מתקדמים, יכולות בינאישיות גבוהות, שליטה בשפות ובתרבויות, והבנה משפטית ועסקית. מי שיבוא לראיון העבודה ויציג רק את תעודת שחרור היחידה שלו, עשוי לגלות שהוא מתחרה עם מועמדים שהביאו הרבה יותר מהרקע הצבאי שלהם. התעשייה צומחת, המתחרים מתוחכמים יותר, והעובדים הטובים ביותר הם אלה שמצליחים לשלב בין הרקע הצבאי לבין קשת רחבה של מיומנויות אזרחיות, טכנולוגיות ובינאישיות.