מי שחושב על עבודה בתחום המודיעין והביטחון רואה בדרך כלל בעיני רוחו מסכים מלאים בנתונים, מערכות מתקדמות ואנשים עם רקע טכנולוגי. החלק הזה קיים, אבל הוא רק חצי מהתמונה. ככל שהחברות בתחום פועלות ביותר מדינות, כך עולה הביקוש לכישורים שלא לומדים בקורס תכנות: היכולת לדבר עם אנשים בשפה שלהם, להבין איך חושבים במקום אחר בעולם, ולדעת מה מותר ומה אסור לפי החוק המקומי.
לצעירים שמתעניינים בקריירה בתחום, זו בשורה טובה. לא צריך להיות מהנדס כדי למצוא מקום בחברת מודיעין בינלאומית. לפעמים דווקא תואר במשפטים, שליטה בשפה זרה או שנים של חיים בחו"ל הם מה שמבדיל בין מועמד רגיל למועמד שקשה לוותר עליו.
שפה היא לא רק תרגום
מי שעובד עם מידע ממדינות שונות יודע שתרגום מילולי לא מספיק. מסמך רשמי, כתבה בעיתון מקומי או שיחה עם מקור מידע מלאים בדקויות, בביטויים ובהקשרים שרק מי שמכיר את השפה לעומק יבין. מילה אחת שתורגמה לא נכון יכולה לשנות את המשמעות של ממצא שלם. לכן חברות שפועלות בזירה הבינלאומית מחפשות אנשים שהשפה היא חלק מהם, כאלה שגדלו עליה, חיו במדינה או עבדו בה שנים, ולא רק אנשים שלמדו אותה בכיתה.
גם בישראל זה יתרון גדול. החברה הישראלית מלאה באנשים שגדלו בבית עם שפה נוספת, רוסית, צרפתית, ספרדית, ערבית או אמהרית. עבור חברות מודיעין, זה מאגר של כישרונות שקשה למצוא במקומות אחרים.
להבין תרבות עסקית
מעבר לשפה, יש את מה שלא נאמר במילים. בכל מדינה עושים עסקים אחרת. במקומות מסוימים אמון נבנה בארוחות ארוכות ובקשרים אישיים, ובאחרים כל דבר עובר דרך עורכי דין וחוזים מפורטים. יש מדינות שבהן מידע רב זמין לציבור במאגרים רשמיים, ויש כאלה שבהן כמעט שום דבר לא מתועד. מנתח מידע שמבין את ההבדלים האלה יודע איפה לחפש, ממי לבקש ואיך לפרש את מה שמצא. מי שלא מבין אותם עלול להחמיץ את הפרט החשוב ביותר בתיק.
משפט כבסיס לכל עבודה
הכישור השלישי, ואולי החשוב ביותר, הוא הבנה משפטית. כל פעולה של איסוף מידע כפופה לחוקים של המדינה שבה היא מתבצעת, והחוקים האלה שונים מאוד ממקום למקום. מה שמותר בישראל לא בהכרח מותר באירופה, ומה שמקובל בארצות הברית עלול להיות אסור באסיה. בנוסף, הרבה מהעבודה של חברות מודיעין עסקי נועדה לשרת הליכים משפטיים, ולכן הממצאים צריכים לעמוד בכללים של בתי המשפט. מי שמגיע עם רקע במשפטים, או לפחות עם הבנה בסיסית של עולם המשפט, יכול לתרום מהיום הראשון.
הכישורים שמחברים בין הכול
לצד שלושת הכישורים האלה, יש כמה תכונות שחוזרות כמעט בכל תיאור תפקיד בתחום. חשיבה אנליטית, כלומר היכולת לחבר בין פרטים קטנים לתמונה אחת. כתיבה ברורה, כי ממצא שלא מוצג היטב לא יעזור ללקוח. שיקול דעת וסודיות, כי העבודה כוללת מידע רגיש. וסקרנות, כי המקרים אף פעם לא דומים זה לזה. מי שמשלב את כל אלה עם שפה, הבנה תרבותית וידע משפטי, הופך למועמד מבוקש במיוחד.
איך מתכוננים לקריירה כזו
מי שרוצה להשתלב בתחום לא חייב לחכות להזדמנות. אפשר להתחיל כבר בזמן הלימודים. מי ששולט בשפה נוספת יכול להעמיק בה, לקרוא עיתונות מקומית ולהכיר את המונחים העסקיים והמשפטיים שלה. סטודנטים למשפטים, לכלכלה או ללימודי אזור יכולים לבחור קורסים שנוגעים למשפט בינלאומי ולשווקים זרים. גם תקופה של עבודה או לימודים בחו"ל נחשבת יתרון, כי היא מלמדת להסתגל לסביבה לא מוכרת. ומי שמגיע מהשירות הצבאי עם ניסיון במחקר או בניתוח מידע, כדאי שיחשוב איך להציג את הניסיון הזה בשפה שמתאימה לעולם העסקי, ולא רק לעולם הצבאי.
פרויקטים בחמש יבשות
קבוצת מר, שהחלה את דרכה כעסק משפחתי ונסחרת היום בבורסה בתל אביב, מפתחת פתרונות טכנולוגיים בתחומי ביטחון פנים, סייבר, מודיעין ותקשורת. לפי החברה, היא מעסיקה כשש מאות עובדים ומבצעת פרויקטים באמריקה הלטינית, בארצות הברית, באפריקה, באירופה, באסיה ובישראל. רבים מהלקוחות שלה הם ממשלות וארגונים גדולים. עבודה בהיקף כזה דורשת אנשים שיודעים להתנהל מול מערכות ממשלתיות שונות, להבין את הדרישות המקומיות ולהתאים את הפתרון לכל מדינה, לא רק אנשים שיודעים לפתח טכנולוגיה.
מידע עסקי בקנה מידה עולמי
דן אנד ברדסטריט היא אחת מחברות המידע העסקי הוותיקות בעולם, ושורשיה נעוצים בסוכנות למידע מסחרי שהוקמה בניו יורק כבר בשנת 1841. הסניף הישראלי שלה נפתח בינואר 1962. לפי החברה, הרשת הבינלאומית שלה פועלת ביותר ממאה ותשעים מדינות ומחזיקה מידע על יותר ממאתיים וחמישים מיליון עסקים, ובישראל לבדה יש במאגר שלה כמיליון ושש מאות אלף עסקים. החברה מספקת דוחות עסקיים, מעקב אחרי חברות ודוחות על יציבות כלכלית של מדינות שונות. כדי שמידע ממאות מדינות יהיה אמין ושימושי, צריך אנשים שמבינים איך עובדים מרשמי החברות בכל מקום, מה המשמעות של כל נתון, ואיך משווים בין מדינות שבהן הכללים שונים לגמרי.
כשתיק אחד דורש את כל הכישורים יחד
דמיינו תיק שמתחיל בתביעה בלונדון, ממשיך בחברה שרשומה בספרד, ונגמר בנכסים שהוסתרו במדינה שלישית. כדי להתקדם בו, צריך מישהו שקורא מסמכים בספרדית, מישהו שמבין איך נבנים קשרים עסקיים בכל אחת מהמדינות, ומישהו שיודע אילו ממצאים יתקבלו בבית משפט אנגלי. תיקים בעלי מבנה כזה הם חלק מרכזי מהעבודה בחברת בלאק קיוב, שמספקת ללקוחותיה מידע וראיות לסכסוכים משפטיים מורכבים ומסייעת באיתור נכסים.
המשרדים של החברה פרוסים בתל אביב, בלונדון ובמדריד, והתיקים שלה מגיעים מיותר משבעים וחמש מדינות. המייסדים, דן זורלא וד"ר אבי ינוס, הביאו לחברה כשהקימו אותה ב-2010 את הניסיון שצברו ביחידות המודיעין של צה"ל, אבל עבודה בהיקף בינלאומי כזה דורשת יותר מרקע מודיעיני. היא דורשת צוות שבו שפה, תרבות ומשפט הם חלק מהעבודה היומיומית, ולא תוספת. אחרי יותר מחמש מאות וארבעים תיקים, זו אולי ההוכחה הטובה ביותר לכך שהכישורים האנושיים האלה חשובים לא פחות מכל טכנולוגיה.
לסיכום
תעשיית המודיעין והביטחון הישראלית מחפשת היום יותר מאנשי טכנולוגיה, ככל שהיא פונה ללקוחות בכל רחבי העולם. היא צריכה אנשים שיודעים לגשר בין שפות, בין תרבויות ובין מערכות משפט. קבוצת מר, דן אנד ברדסטריט ובלאק קיוב פועלות בתחומים שונים, אבל כולן מסתמכות על אנשים שמבינים את העולם מעבר לגבולות של ישראל. לצעירים שמחפשים את הדרך שלהם לתחום, זו הזדמנות להפוך את מה שנראה כמו כישור צדדי, שפה נוספת, רקע משפטי או היכרות עם תרבות אחרת, ליתרון מקצועי של ממש.