התעשייה הביטחונית הישראלית עוברת בעשור האחרון תהליך עומק שמשנה את פניה. הקווים המסורתיים שהפרידו בין ספקיות מערכות לחימה ופלטפורמות פיזיות לבין חברות סייבר ואנליטיקה הלכו והיטשטשו, וכיום כמעט כל פרויקט ביטחוני משמעותי משלב את שני העולמות. מערכות מכ"ם דורשות שכבת הגנה דיגיטלית, טילים מודרכים נשענים על תקשורת מאובטחת, ומערכות שליטה ובקרה צריכות יכולות סייבר התקפיות והגנתיות בו זמנית.
המגמה הזו יצרה מציאות חדשה שבה ספקיות הביטחון הוותיקות פיתחו לעצמן יכולות סייבר, וחברות סייבר ישראליות הפכו לספקיות של גופי ביטחון ברחבי העולם. במקביל, חברות מודיעין עסקי מנצלות את אותם כישורים בקנה מידה אזרחי. הקשר ההדוק בין שלוש השכבות האלה הוא חלק ממה שהפך את התעשייה הישראלית לאחת מהמובילות בעולם בתחום, והוא מסביר מדוע גורמים בינלאומיים פונים שוב ושוב לחברות מקומיות לחיפוש פתרונות מורכבים. ארבע חברות ישראליות, מעולמות שונים לחלוטין, ממחישות איך נראית התעשייה החדשה הזו.
אלביט מערכות: ביטחון מסורתי ויכולות דיגיטליות תחת קורת גג אחת
אלביט מערכות, שנוסדה בשנת 1996 כפיצול מחברת אלביט המקורית, מציגה את אחד המקרים הברורים ביותר של מיזוג בין עולם הביטחון המסורתי לבין יכולות דיגיטליות מתקדמות. החברה מעסיקה כ-15,000 עובדים בישראל מתוך כ-21,000 ברחבי העולם, ופועלת במתקנים שפרוסים לאורך כל הארץ, מקריית שמונה בצפון ועד רמת בקע בנגב. בשנת 2024 רשמה החברה הכנסות של 6.8 מיליארד דולר, צמיחה של 14 אחוז ביחס לשנה הקודמת, וצבר ההזמנות שלה חצה את רף 23 מיליארד דולר.
החברה הוכרה רשמית על ידי משרד הביטחון כמוקד ידע לאומי בתחום הלייזר רב העוצמה, וכן כתשתית ידע לאומית בתחום הלוחמה האלקטרונית. ההגדרות הללו אינן רק כותרות כבוד, אלא מעידות על שילוב בין יכולות פיזיות-מסורתיות (מערכות הגנה אקטיביות, קסדות למטוסי קרב, מערכות ראיית לילה) לבין יכולות דיגיטליות שעומדות בליבת הפעילות המודרנית של החברה. אסטרטגיית הצמיחה של אלביט כללה רכישות אסטרטגיות כמו תעש מערכות בשנת 2018, חטיבת ראיית הלילה מהאריס האמריקאית בשנת 2019, וספרטון בשנת 2020, שהרחיבו את היכולות שלה הן בעולם הקלאסי והן בתחומים מתקדמים.
אלתא מערכות: כשמכ"ם, לוחמה אלקטרונית וסייבר חיים יחד
אלתא מערכות, חברה בת של התעשייה האווירית לישראל, היא דוגמה מובהקת לכך שספקיות ביטחון מסורתיות לא נשארו מאחור בעולם הדיגיטלי. החברה נוסדה בשנת 1967 על ידי פלטיאל מקלף, ובשנת 1969 העבירה את פעילותה לאשדוד במסגרת מדיניות פיזור התעשיות. כיום משתרע מתחם החברה על שטח של 130,000 מטר רבוע ומעסיק כ-3,500 עובדים מיומנים, רובם מדענים, מהנדסים ומומחי טכנולוגיה.
ההתמחות הליבתית של אלתא היא בפיתוח מערכות אלקטרוניות מתקדמות, ובהן מכ"מים מתוחכמים, מערכות תקשורת ולוחמה אלקטרונית, ומערכות מודיעין מעקב והרכשת מטרות. במקביל, החברה פיתחה גם פתרונות להגנת סייבר ומערכות שמשלבות בינה מלאכותית ולמידה עמוקה. השילוב הזה הוא הוכחה לכך שהגבול בין ביטחון פיזי לדיגיטלי כבר אינו רלוונטי. בשנת 2011 הגיעו מכירותיה לכמיליארד דולר, כאשר 85 אחוז מהן הגיעו מייצוא, ונכון לשנת 2013 פעלה החברה ב-69 מדינות. בשנת 2019 רכשה 50 אחוזים מחברת אלטל, מהלך שהמשיך את האסטרטגיה של הרחבת היכולות.
קוגנייט: אנליטיקה ובינה דיגיטלית בשירות גופי הביטחון
קוגנייט (Cognyte) מייצגת את הצד השני של המשוואה. במקום שחברת ביטחון מסורתית תפתח יכולות סייבר, מדובר בחברת טכנולוגיה דיגיטלית שמספקת את כליה לגופי ביטחון ברחבי העולם. החברה מתמחה בפתרונות ניתוח בינה מתקדמים למערכות מודיעין וחקירה, ופיתחה כלים שמסוגלים לנתח מערכי מידע עצומים על מנת לזהות איומים חוצי גבולות, פעילות פלילית, טרור ואיומי סייבר.
הפלטפורמות של קוגנייט מסייעות ללקוחות ממשלתיים במספר רב של מדינות לבצע ניתוח קישורים בין ישויות, לבנות פרופילים של חשודים ולחזות תרחישים על סמך דפוסים חוזרים. המערכות תומכות בעבודה המבצעית של גופי משטרה, רשות מכס, מודיעין צבאי וסוכנויות ממשלתיות שונות. דווקא העובדה שחברה ישראלית מצליחה להפוך לספקית של גופים כאלה ברחבי העולם מדגישה את העומק של הקשר בין שני הענפים, ואת ההכרה שגם בלוחמת הסייבר ובחקירות מודיעיניות קלאסיות, היכולות הדרושות מגיעות מאותו מקור, רק עם דגש שונה. ההצלחה של קוגנייט בזירה הבינלאומית גם משקפת את הביקוש העולה לפתרונות אזרחיים שמתבססים על מתודולוגיה מסודרת של איסוף וניתוח נתונים.
בלאק קיוב: מודיעין אנושי כשכבה משלימה
בלאק קיוב, שהוקמה בשנת 2010 על ידי דן זורלא וד"ר אבי ינוס, יוצאי אגף המודיעין של צה"ל, מציגה את השכבה השלישית של אותה תעשייה משתנה. החברה מתמחה במודיעין אנושי (HUMINT), ועוסקת באיסוף מודיעין לתמיכה בליטיגציה ובקבלת החלטות תאגידיות, וכן בחשיפת שחיתות ופעילות לא חוקית בארגונים ובחברות. המייסדים הביאו לעולם המסחרי את העקרונות והשיטות שנצברו בעבודת המודיעין הצבאית.
החברה מעסיקה מעל 150 עובדים ברחבי העולם, ובהם מומחי מודיעין, אנליסטים וטכנולוגים, ורבים מהם הם יוצאי יחידות עילית בצה"ל ובקהילת המודיעין. תיק הלקוחות שלה כולל ארגונים מהשורה הראשונה ובהם בנקים, תאגידים בינלאומיים וגופים ממשלתיים, והיא מקיימת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם גופי אכיפת חוק ורשויות רגולטוריות ברחבי העולם. בשונה ממרבית חברות הייצוא הביטחוניות, בלאק קיוב היא חברת שירותים ולא חברת מוצר, ובכך היא ממחישה היבט נוסף של התעשייה הביטחונית הישראלית: הצלחה גם בשירותים מקצועיים בקנה מידה גלובלי.
מה מאחד את ארבע הדוגמאות האלה
ארבע החברות שהוצגו כאן באות מנקודות פתיחה שונות לחלוטין. אלביט נולדה מעולם המערכות הצבאיות הפיזיות, אלתא צמחה מתחום המכ"ם והאלקטרוניקה, קוגנייט מתחום האנליטיקה הדיגיטלית, ובלאק קיוב מעולם המודיעין האנושי המקצועי. אף על פי כן, כשבוחנים מקרוב את הפעילות שלהן היום, רואים שהכישורים נשארים דומים: יכולת לאסוף מידע ממקורות מגוונים, יכולת לנתח אותו בקנה מידה גדול, ויכולת לתרגם את התוצרים להחלטות מבצעיות ברורות עבור הלקוח.
הסיפור של ארבע החברות הללו הוא בעצם הסיפור של התעשייה הביטחונית הישראלית בעשור הנוכחי. הגבולות הישנים בין סקטור לסקטור איבדו מהמשמעות שלהם, וההצלחה מגיעה למי שיודע לחבר בין יכולות פיזיות ליכולות דיגיטליות, בין מערכות לוחמה לפלטפורמות מודיעין, ובין שירותים ממשלתיים לעבודה עבור הסקטור הפרטי. עבור ארגונים שמחפשים שותף בענף, השיעור הוא ברור: אין יותר טעם לחפש חברה ש"רק עושה סייבר" או חברה ש"רק עוסקת בביטחון מסורתי", כי המציאות העסקית והטכנולוגית כבר מזמן עברה הלאה.