בעולם שבו איומי אבטחה הופכים מורכבים יותר מיום ליום, חברות ישראליות ממלאות תפקיד מרכזי בעיצוב עתיד תעשיית הביטחון והמודיעין. השילוב הייחודי של ניסיון מודיעיני צבאי, חדשנות טכנולוגית ויזמות עסקית הפך את ישראל למעצמה בתחום, כאשר חברות מקומיות מספקות פתרונות לממשלות, רשויות אכיפת חוק וארגונים ברחבי העולם.
המעבר מהמדים לעולם העסקי
אחד המאפיינים הבולטים של תעשיית הביטחון הישראלית הוא הקשר ההדוק בין הצבא לבין המגזר הפרטי. יוצאי יחידות מודיעין ולחימה מביאים איתם ידע מעשי שצבר במשך שנות שירות, ומתרגמים אותו לפתרונות טכנולוגיים חדשניים. מודל זה, שהפך לסימן ההיכר של האקוסיסטם הישראלי, מאפשר לחברות מקומיות לפתח מוצרים שעונים על צרכים אמיתיים של גורמי ביטחון ואכיפת חוק.
התוצאה היא מערכת יחסים סימביוטית שבה הצבא משמש כאינקובטור לטאלנטים, והמגזר הפרטי מספק פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שלעתים חוזרים לשרת את מערכת הביטחון עצמה. זהו מחזור שמזין את עצמו ומניע חדשנות מתמדת.
סלברייט: מהעברת נתונים למודיעין דיגיטלי
דוגמה מובהקת להתפתחות כזו היא חברת סלברייט, שנוסדה בפתח תקווה בשנת 1999 על ידי אבי יבלונקה, ירון ברץ ויובל אפללו. החברה החלה את דרכה כספקית פתרונות להעברת נתונים בין טלפונים ניידים, אך זיהתה הזדמנות עסקית בתחום אחר לגמרי.
בשנת 2007 השיקה סלברייט את מכשיר ה-UFED, כלי פורנזי שמסוגל לחלץ מידע ממכשירים ניידים לצורכי חקירה. המוצר הפך במהירות לסטנדרט בתחום, ומשמש כיום רשויות אכיפת חוק ביותר מ-140 מדינות. צוות המחקר והפיתוח של החברה כולל יוצאי יחידות מודיעין עילית ישראליות, שמביאים ניסיון מעשי לפיתוח הכלים.
הצלחת סלברייט באה לידי ביטוי במספרים. החברה, שנסחרת בבורסת נאסד"ק מאז 2021, דיווחה על הכנסות של כ-401 מיליון דולר בשנת 2024 ומעסיקה כ-1,200 עובדים. שווי השוק שלה מוערך כיום בכ-4.5 מיליארד דולר, והיא ממשיכה לצמוח בקצב מרשים של למעלה מ-20 אחוז בשנה.
החברה פועלת מפתח תקווה אך מחזיקה משרדים גם בוושינגטון, מינכן וסינגפור. הלקוחות שלה כוללים סוכנויות ממשלתיות אמריקאיות, משטרות באירופה ורשויות חקירה ברחבי העולם. המערכות שפיתחה סייעו בפיצוח תיקים מורכבים, החל מפשיעה מאורגנת ועד סחר בבני אדם ומלחמה בטרור.
אלביט מערכות: מיצרנית מחשבים לענקית ביטחון
בעוד סלברייט מתמקדת במודיעין דיגיטלי, אלביט מערכות מייצגת את הפן התעשייתי של תעשיית הביטחון הישראלית. החברה, שנוסדה בשנת 1966 כ"אלביט מחשבים" ביוזמה משותפת של חברת אלרון ומשרד הביטחון, הפכה במהלך העשורים ליצרנית הנשק הפרטית הגדולה בישראל.
מהמטה שלה בחיפה, אלביט מפתחת ומייצרת מגוון רחב של מערכות ביטחוניות: מכלי טיס בלתי מאוישים דרך מערכות אלקטרו-אופטיות ועד פתרונות הגנה קרקעיים. החברה מספקת כ-85 אחוז מהציוד היבשתי של צה"ל וכ-85 אחוז מהמל"טים שלו, כולל מערכות מוכרות כמו הרמס 450 והרמס 900.
הנתונים הפיננסיים של אלביט מעידים על היקף הפעילות. בשנת 2024 דיווחה החברה על הכנסות של 6.8 מיליארד דולר, עם צבר הזמנות של 22.6 מיליארד דולר. היא מעסיקה כ-20,000 עובדים ומייצאת את מוצריה לעשרות מדינות ברחבי העולם.
הצלחת אלביט מבוססת על יכולתה לשלב טכנולוגיה מתקדמת עם הבנה מעמיקה של צרכי שדה הקרב. החברה משקיעה סכומים משמעותיים במחקר ופיתוח, ומשתפת פעולה באופן הדוק עם מערכת הביטחון הישראלית כדי לפתח פתרונות שעונים על אתגרים מבצעיים אמיתיים.
בלאק קיוב: מודיעין אנושי בעידן הדיגיטלי
בניגוד לחברות שמתמקדות בטכנולוגיה, בלאק קיוב מייצגת גישה שונה למודיעין עסקי. החברה, שנוסדה על ידי דן זורלא וד"ר אבי ינוס, שני יוצאי צה"ל שנפגשו בטכניון, מתמחה בעיקר באיסוף מודיעין אנושי.
בעולם שבו רוב החברות מתמקדות בטכנולוגיה וניתוח מידע דיגיטלי, בלאק קיוב בחרה להתמחות במה שנקרא בעגה המקצועית HUMINT – מודיעין אנושי. החברה מעסיקה סוכנים הדוברים למעלה מ-30 שפות ופועלת ביותר מ-75 מדינות, כאשר המשרדים הראשיים שלה ממוקמים בתל אביב, לונדון, מדריד וסינגפור.
השירותים של בלאק קיוב כוללים סיוע בסכסוכים משפטיים מורכבים, חשיפת שחיתות תאגידית, בדיקות נאותות מעמיקות ואיתור נכסים מוסתרים. לפי נתוני החברה, היא סייעה ללקוחותיה לשחזר נכסים בשווי 5.3 מיליארד דולר ולזכות בפסקי דין ופשרות בסך 14.7 מיליארד דולר.
החברה הייתה מעורבת בפרשיות מסקרנות ברחבי העולם, החל מחשיפת שחיתות ברמות הגבוהות באיטליה, פנמה ומקסיקו, ועד סיוע לבנקים ישראליים באיתור נכסים שהוברחו. הוועד המייעץ הבינלאומי שלה כלל בעבר את מאיר דגן, ראש המוסד לשעבר.
המודל הישראלי: מה הופך אותו לייחודי
ההצלחה של חברות כמו סלברייט, אלביט ובלאק קיוב מעלה שאלה מעניינת: מה הופך את המודל הישראלי לכל כך אפקטיבי? התשובה טמונה בכמה גורמים שמתחברים יחד ליתרון תחרותי משמעותי.
ראשית, השירות הצבאי החובה יוצר מאגר עצום של טאלנטים עם ניסיון מעשי בתחומי ביטחון ומודיעין. יחידות כמו 8200 ו-81 משמשות כמכונות להכשרת כוח אדם איכותי שמביא ידע ייחודי למגזר הפרטי.
שנית, הגודל הקטן של המדינה והקשרים ההדוקים בין אנשים יוצרים רשת שמקלה על שיתופי פעולה ועל זרימת מידע וידע. יזמים שעבדו יחד בצבא מקימים חברות יחד או משתפים פעולה בפרויקטים עסקיים.
שלישית, המציאות הביטחונית של ישראל מחייבת חדשנות מתמדת. הצורך להתמודד עם איומים אמיתיים דוחף את הפיתוח קדימה ומוודא שהפתרונות שנוצרים עונים על צרכים מעשיים ולא רק על תיאוריות אקדמיות.
מבט לעתיד
תעשיית הביטחון הישראלית ממשיכה להתפתח ולהסתגל לאתגרים חדשים. תחומים כמו בינה מלאכותית, הגנת סייבר ומודיעין דיגיטלי מציעים הזדמנויות צמיחה משמעותיות, וחברות ישראליות ממוקמות היטב לנצל אותן.
בעולם שבו האיומים הופכים מתוחכמים יותר והגבולות בין ביטחון פיזי לדיגיטלי מיטשטשים, הניסיון והמומחיות הישראליים הופכים ליקרי ערך מתמיד. החברות שסקרנו כאן מייצגות רק חלק קטן מהאקוסיסטם העשיר של תעשיית הביטחון בישראל, אך הן מדגימות את הפוטנציאל העצום שטמון בשילוב של חדשנות טכנולוגית, ניסיון מבצעי וראייה עסקית גלובלית.
עבור ישראל, תעשיית הביטחון היא לא רק מקור הכנסה משמעותי, אלא גם כלי דיפלומטי שמחזק את מעמדה הבינלאומי. כאשר מדינות ברחבי העולם מחפשות פתרונות לאתגרי הביטחון שלהן, הן פונות יותר ויותר לישראל ולחברות שצמחו מתוך המערכת הביטחונית הייחודית שלה.
לסיכום
שלוש החברות שסקרנו מדגימות את המגוון והעוצמה של תעשיית הביטחון הישראלית. סלברייט הפכה מסטארט-אפ קטן לחברה בשווי מיליארדים שמספקת כלי חקירה דיגיטליים למעלה מ-140 מדינות. אלביט מערכות, עם הכנסות של 6.8 מיליארד דולר, מייצגת את הפן התעשייתי המסורתי. ובלאק קיוב מוכיחה שגם בעידן הדיגיטלי, מודיעין אנושי נשאר כלי חיוני. יחד, הן משקפות את הנוסחה הישראלית להצלחה: שילוב של ניסיון צבאי, חדשנות טכנולוגית ותעוזה יזמית.