בעשורים האחרונים הפכה ישראל למעצמה עולמית בתחומי הסייבר, המודיעין העסקי והטכנולוגיה הביטחונית. מה שהחל כצורך לאומי בביטחון הפך למנוע צמיחה כלכלי שמייצא ידע, טכנולוגיה ושירותים לכל קצוות תבל. החברות הישראליות בתחום אינן רק מספקות פתרונות מתקדמים, אלא מעצבות את הסטנדרטים המקצועיים של התעשייה כולה.
הרקע: מיחידות העילית לעולם העסקי
ישראל מחזיקה ביתרון ייחודי שאין לאף מדינה אחרת: מאגר אדיר של בוגרי יחידות מודיעין וסייבר עילית, שצברו ניסיון מעשי בסביבה בטחונית אמיתית. יחידות כמו 8200, המתמחה במודיעין אלקטרוני וסייבר, והמוסד, שפעילותו המודיעינית הבינלאומית ידועה ברחבי העולם, מייצרות מדי שנה מאות בוגרים עם מיומנויות שאין להן מקבילה בשוק האזרחי.
התופעה הזו יצרה מערכת אקולוגית ייחודית: קצינים ואנשי מודיעין לשעבר מקימים חברות שמיישמות את הידע שרכשו בשירות הצבאי לצרכים אזרחיים ועסקיים. בין אם מדובר באיתור איומי סייבר, בחקירות עסקיות מורכבות או בטכנולוגיות ריגול מתקדמות, החברות הישראליות מביאות לשולחן משהו שקשה לחקות: ניסיון מבצעי אמיתי.
אינטסייטס: ממודיעין צבאי למודיעין סייבר
דוגמה מובהקת להצלחה הישראלית בתחום היא חברת אינטסייטס, שנוסדה בשנת 2015 על ידי שלושה בוגרי יחידות סייבר ומודיעין עילית בצה"ל: גיא ניזן, אלון ארבץ וגל בן-דוד. השלושה זיהו פער משמעותי בשוק: ארגונים רבים מתמקדים בהגנה על הרשת הפנימית שלהם, אך מתעלמים מהאיומים שמתפתחים מחוץ לגבולות הארגון.
אינטסייטס פיתחה פלטפורמה שעוקבת אחר הרשת האפלה, פורומים של האקרים ומקורות מודיעין חיצוניים אחרים כדי לזהות איומים עוד לפני שהם מגיעים לפתח הארגון. הרעיון פשוט אך מהפכני: במקום לחכות שהתוקף יגיע אליך, תדע מראש שהוא מתכנן לתקוף.
החברה גייסה 70 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כמו בלקסטון, גלילות קפיטל ובלומברג קפיטל, וצברה רשימת לקוחות מרשימה שכללה ענקיות כמו פורד, טבע, פורבס ונוברטיס. ההצלחה הובילה לרכישתה בשנת 2021 על ידי חברת הסייבר האמריקאית ראפיד7 תמורת 335 מיליון דולר, עסקה שהפכה אותה למרכז הפיתוח הישראלי של החברה הרוכשת.
הצלחתה של אינטסייטס מדגימה תבנית שחוזרת על עצמה בתעשייה הישראלית: בוגרי יחידות עילית שמזהים בעיה, מפתחים פתרון חדשני, וצומחים במהירות לשחקנים גלובליים. המודל הזה הפך לסימן היכר של אומת הסטארטאפ.
פרגון: סייבר התקפי בחסות ראש ממשלה לשעבר
בקצה השני של הספקטרום הביטחוני פועלת חברת פרגון סולושנס, שנוסדה בשנת 2019 ומתמחה בסייבר התקפי. בניגוד לאינטסייטס שעסקה בהגנה, פרגון מפתחת כלים שמאפשרים לחדור למכשירים ניידים ולחלץ מהם מידע.
החברה הוקמה על ידי תא"ל במילואים אהוד שניאורסון, שפיקד על יחידת 8200 עד פרישתו ב-2017, יחד עם עידן נוריק, איגור בוגדלוב וליעד אברהם. בין המייסדים נמצא גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, עובדה שמעידה על הקשרים ההדוקים בין עולם הביטחון לעולם העסקי בישראל.
המוצר המרכזי של פרגון נקרא גרפייט, והוא מאפשר חדירה לטלפונים חכמים באמצעות אפליקציות הודעות מוצפנות כמו ווטסאפ, טלגרם וסיגנל. בניגוד לתוכנת פגסוס של קבוצת NSO, גרפייט מתמקד בחילוץ נתונים מגיבוי ענן ומשיחות באפליקציות, ולא בשליטה מלאה במכשיר.
פרגון בחרה במודל עסקי שונה ממתחרותיה: החברה הצהירה שתפעל רק במדינות דמוקרטיות ותסרב למכור למשטרים אוטוריטריים. הגישה הזו פתחה בפניה את השוק האמריקאי, והחברה החלה למכור את מוצריה לרשויות אמריקאיות כבר ב-2022. בין לקוחותיה נמנים סוכנויות ממשלתיות בארה"ב, רשויות אכיפת חוק באירופה ובישראל, וגופי ביטחון בסינגפור.
בדצמבר 2024 נרכשה פרגון על ידי קרן ההשקעות האמריקאית AE אינדסטריאל פרטנרס תמורת כ-900 מיליון דולר. העסקה עוררה ביקורת חריפה בקרב גורמי ביטחון ישראלים, שטענו שמכירת טכנולוגיה ביטחונית לידיים זרות פוגעת בביטחון המדינה. החברה מעסיקה כיום כ-450 עובדים ומתכננת להרחיב את פעילותה לשווקים נוספים.
בלאק קיוב: מודיעין אנושי בעידן הדיגיטלי
בעוד חברות רבות בתחום מתמקדות בטכנולוגיה, חברת בלאק קיוב בחרה בגישה שונה: מודיעין אנושי. החברה נוסדה בשנת 2010 על ידי דן זורלא וד"ר אבי ינוס, שניהם יוצאי יחידות מודיעין עילית. השניים נפגשו בזמן לימודיהם בטכניון והחליטו להקים חברה שתספק שירותי מודיעין עסקי ברמה הגבוהה ביותר.
בלאק קיוב מתמחה באיסוף מידע באמצעות מקורות אנושיים, שיטה שמכונה בעגה המקצועית יומינט. במקום להסתמך רק על טכנולוגיה, סוכני החברה פועלים בשטח, יוצרים קשרים עם מקורות מידע ומשיגים ראיות שלא ניתן להשיג בדרכים דיגיטליות. הגישה הזו מתאימה במיוחד למקרים של הונאה, שחיתות תאגידית ואיתור נכסים מוסתרים.
החברה פועלת ביותר מ-75 מדינות ומעסיקה סוכנים שדוברים יותר מ-30 שפות. לפי נתוני החברה, היא סייעה ללקוחותיה לשחזר 5.3 מיליארד דולר בנכסים שהוברחו, וזכתה בתביעות ופשרות בשווי כולל של 14.7 מיליארד דולר. המשרדים הראשיים ממוקמים בתל אביב, עם נוכחות נוספת בלונדון ומדריד.
בלאק קיוב בנתה לעצמה מוניטין של חברה שמצליחה שם שאחרים נכשלים. היא מתמחה בתיקים מורכבים שדורשים שילוב של עבודת מודיעין קלאסית עם יכולות טכנולוגיות מתקדמות. בין לקוחותיה נמנים תאגידים בינלאומיים, משרדי עורכי דין מובילים וגורמים פרטיים שזקוקים למידע שלא ניתן להשיג בדרכים רגילות.
האתגרים: בין הצלחה עסקית לאחריות ציבורית
ההצלחה של החברות הישראליות בתחום אינה חפה מאתגרים ומחלוקות. חברות סייבר התקפי כמו פרגון ו-NSO מצאו את עצמן במרכז סערות ציבוריות כאשר הטכנולוגיות שפיתחו שימשו למטרות שנויות במחלוקת. השאלה היכן עובר הגבול בין שימוש לגיטימי לפגיעה בזכויות אדם מלווה את התעשייה כולה.
גם חברות מודיעין עסקי נדרשות להתמודד עם דילמות אתיות מורכבות. השיטות שבהן משתמשים לאיסוף מידע חייבות לעמוד בסטנדרטים משפטיים ואתיים, והגבול בין חקירה לגיטימית לחדירה לפרטיות לא תמיד ברור.
מנגד, התעשייה טוענת שהכלים שהיא מפתחת חיוניים למאבק בפשיעה, טרור ושחיתות. ללא יכולות מודיעין וסייבר מתקדמות, רשויות אכיפת החוק היו מוצאות את עצמן חסרות אונים מול פושעים שמשתמשים בטכנולוגיה מתקדמת להסתרת פעילותם.
המבט קדימה: עתיד התעשייה הישראלית
התעשייה הישראלית ממשיכה לצמוח ולהתפתח. בינה מלאכותית ולמידת מכונה משנות את כללי המשחק גם בתחום הזה, ומאפשרות ניתוח כמויות עצומות של מידע בזמן אמת. חברות ישראליות נמצאות בחזית המהפכה הזו, ומפתחות כלים שמשלבים את הניסיון המבצעי הייחודי שלהן עם הטכנולוגיות החדשות ביותר.
הקשר ההדוק בין יחידות הצבא לתעשייה האזרחית ממשיך להזין את הצמיחה. בוגרים חדשים של יחידות 8200 והמוסד ממשיכים להקים חברות, ומביאים איתם רעיונות וטכנולוגיות חדשות. המערכת האקולוגית שנבנתה במשך עשרות שנים מייצרת יתרון תחרותי שקשה לחקות.
עם זאת, התעשייה ניצבת גם בפני אתגרים. התחרות הגלובלית מתעצמת, ומדינות אחרות משקיעות משאבים עצומים בפיתוח יכולות דומות. הרגולציה הבינלאומית מתהדקת, ודורשת מהחברות להתאים את עצמן לסטנדרטים חדשים. ודרישות הציבור לשקיפות ואחריותיות רק הולכות וגדלות.
למרות האתגרים, נראה שעתידה של התעשייה הישראלית מובטח. השילוב הייחודי של ניסיון צבאי, יזמות טכנולוגית ויכולת הסתגלות מהירה ממשיך למקם את החברות הישראליות בחזית העולמית של שוק הביטחון. בעולם שבו איומי הסייבר והפשיעה הכלכלית רק הולכים ומתעצמים, הביקוש לשירותים ולמוצרים הישראליים צפוי רק לגדול.